התמודדות יצירתית עם מצבי לחץ וחרדה : סיפורו של מד-קסאם 

מאת יפי שפירר, B.Ed M.P.A , תרפיסטית בפסיכודרמה, מנחת קבוצות, מגשרת. מנהלת שותפה במרכז מעיין המתמחה בהתמודדות יצירתית עם מצבי לחץ, קונפליקט ושינוי.
מועד פרסום:
כמטפלת ומנחת קבוצות פסיכודרמה, אני לוקחת חלק מאז שנת תשס"ו (2005), בפרויקט מיוחד המתקיים בשדרות ומכונה "חדר שלוה".
מטרת העל של הפרויקט - אותו הקימה ומתפעלת מנהלת מטעם הארגון "ג'וינט-אשלים" בת' רייז - הינה מתן מענה טיפולי ומניעתי, על מצוקות וחרדות של תלמידי בית הספר בשדרות, עימם הם נדרשים להתמודד בעקבות היחשפותם למצבי לחץ וטרור, ארוכי טווח.
מחד, חדר השלוה מספק לתלמידים תנאים לרגיעה המאפשרת להם חזרה חלקה יותר ללימודים, ומאידך הוא גם פועל עבורם במישור של מתן כוחות וחיזוק חוסנם הנפשי.
"מד-קסאם" הינו כלי טיפולי שפיתחתי במהלך פעילותי כמנחת 13 קבוצות פסיכודרמה (ואף יותר מכך, נכון לכתיבת שורות אלו) במסגרת פרויקט זה של "חדר שלוה" בשדרות.
במאמר זה, ברצוני לספק מידע אודות אמצעי זה, יתרונותיו הטיפוליים, אופן בנייתו והשימוש המעשי בו, לטובת גורמים טיפוליים העוסקים בהתערבות במצבי לחץ וחירום ומעוניינים לאמץ אל "ארגז הכלים המקצועי" שלהם כלי טיפולי עוצמתי ויעיל זה.
מד-קסאם : ההתחלה
מעל 6,000 קאסמים שנפלו על שדרות עד למועד פרסום מאמר זה, יוצרים נסיבות מלחיצות ומאיימות מאוד , עבור אוכלוסיית התלמידים בשדרות. אוכלוסיה המצויה במצב בלתי אפשרי: מחד, הם נדרשים לחיות ב"שגרת לימודים" הכוללת ציפיות להשגת ציונים טובים ומילוי משימות לימודיות שונות. ומאידך, הם נדרשים, ממש במקביל, להיות מסוגלים לעבור בן רגע, וללא שום הכנה, בין "מצב שגרה" (הקשבה לחומר הנלמד) ל"שגרת חירום" (כריזה בלתי מתוכננת של "צבע אדום" וריצה בהולה שסופה כניסה למרחב מוגן ו/או, בישיבה מתחת לכיסאות, בהמתנה לחלוף הסכנה המיידית).
פרויקט חדר שלוה המופעל על-ידי גורמים מקצועיים טיפוליים שונים (כגון, מטפלים, יועצים ואנשי חינוך), מספק לתלמידים פרק זמן של רגיעה ומקל על התמודדותם עם המצב מתוך הבנת התהליכים המתרחשים בנפשם ומתוך מתן לגיטימציה למגוון תגובותיהם. זאת, במקביל לאיתור וטיפוח כוחות וחוסן נפשי שיאפשר את תפקודם התקין. חדר השלוה הינו ניסיון ליצור עבור הילדים "מקום בטוח" פנימי שילווה אותם בשגרת החרום היומיומית.
המטרות האופרטיביות של חדר השלוה
? הקמת מוקד למתן מענה מיידי לתלמידים, בשעת חירום ובעקבות משבר.
? ביצוע מהלכים התערבותיים קבוצתיים ופרטניים על-ידי אנשי מקצוע בתחומי בריאות הנפש והחינוך (ייעוץ פסיכולוגי, ייעוץ חינוכי, הנחיית קבוצות בשיטת פסיכודרמה ועוד).
? מתן הדרכה לצוות החינוכי ולהורים לאיתור מצבי מצוקה אצל התלמידים - ילדים.
? שיתוף והפעלת הורים כ"מסייעים משמעותיים" לפיתוח חוסן נפשי ולהפגת מתחים תוך שימוש בחדר השלוה כאמצעי משמעותי בתהליך (מתוך ידיעה שילדים ובני-נוער שואבים כוחות בעת מצבי לחץ מהמבוגרים המשמעותיים הנמצאים בסביבתם).
? מתן הדרכה לצוות החינוכי לבניית ולהרחבת רפרטואר התגובות התואמות הנדרשות בעבודה עם ילדים ונוער בעקבות משבר שכחדר השלוה משמש כבסיס לפעילויות הללו.
? יצירת פעילויות שונות בהיבט מניעתי שמטרתן בניית חוסן נפשי ופיתוח כוחות התמודדות עם מצבי קושי, לחץ, משבר ועוד.
? בניית קונספט לעיצוב החדר ויעוץ מקצועי לגבי רכישת האביזרים הדרושים לתפעולו.
בשנת תשס"ו הצטרפתי לפרויקט חדר שלוה כמטפלת ומנחת קבוצות בשיטת פסיכודרמה. האתגר המקצועי היה גדול, לאור המחויבות להנחות מספר רב של קבוצות פסיכודרמה: בתחום אחריותי היו 8 בתי-ספר שמתוכם יצרנו 13 קבוצות פסיכודרמה טיפוליות שכללו 6 ילדים בכל קבוצת פסיכודרמה.
מהו מד-קסאם
לאחר צבירת ניסיון רב בהנחיית קבוצות פסיכודרמה במסגרת הפרויקט בשדרות, והכרות מעמיקה עם המשתתפים/ות בפרויקט על צרכיהם האישיים הייחודיים, הגיתי בשנת 2007 את הרעיון של מד-קסאם שהינו אמצעי טיפולי המהווה סוג של ספקטוגרם (מעולם הסוציומטריה) המסייע לפרט לחקור את עצמו ביחס לקבוצה ואת הקבוצה ביחס אליו.
את ההשראה לשם מד- קסאם קיבלתי ממושג אחר -"מד דאגה", שפותח ע"י דר' מירה קפלינסקי ונעשה בו שימוש בתוכנית "הורות בשישה ערוצים" של מרכז משאבים - תל חי בניהולו של פרופ' מולי להד. בהקשר זה, משמעות המושג היא ציר הנותן ביטוי מספרי לעוצמת רגש כלשהו.
השימוש במד-קסאם מקיים מספר מטרות במקביל. רובן ככולן, קשורות לתחום זיהוי הרגשות, "מדידת עוצמתן", פיתוח מודעות בנוגע להיבט הפיזי והרגשי של התעוררותם, וקיום פעולות מכוונות במטרה להוביל להפחתת החרדה המורגשת.
מד-קסאם: מטרות
1. לזהות רגשות שונים והבחנה ביניהם: כאב, לחץ, כעס, עצבים ... אצל כל ילד/ה ובקבוצה כולה.
2. לעמוד על עוצמת רגש שהינה סובייקטיבית במהותה.
3. ללמוד להפחית חרדה ולהיות קשובים לתנועת עוצמת הרגש בעקבות פעולה ממוקדת להפחתת חרדה או כל רגש אחר - נוסף, המתלווה לחרדה.
4. מתן לגיטימציה למגוון הרגשות המתעוררים אצל הילד/ה.
5. פיתוח והרחבת שיום הרגשות, לצורך הבנת המציאות הרגשית של כל אחד ואחת מהמשתתפים/ות בקבוצה ופיתוח אמפטיה בקבוצה בכללותה.
הרציונאל העומד מאחורי השימוש ב"מד-קסאם" כאמצעי טיפולי, קשור לאחת התופעות המוכרות בטיפול בילדים ובכלל, והיא, חוסר היכולת לתת ביטוי מילולי ו"לקרוא בשם" לחוויות רגשיות שהאדם חווה והן בעלות משמעות עבורו.
מד-קסאם כאמצעי טיפולי
תופעה זו יוצרת קושי עבור הפרט המצוי במעין מצב דיפוזי של חוויה שאינה ניתנת להסבר. אולם, ברגע שאנו מתחילים לשיים, להגדיר ולזהות רגשות שונים, אנו מסוגלים גם להתבונן בהם, להבין אותם טוב יותר ובעקבות זאת, גם להכילם בצורה שלמה יותר.
רגש הינו חוויה ספונטאנית, תגובה למצב פנימי או חיצוני. כשהרגש נעים לנו - אז לא נחוץ לנו להבין את מקורו ולרוב, איננו עסוקים בשאלות כדוגמת "מאין הרגש הגיע"? "מה מניע אותו"? או "כיצד ניתן "לצמצם" אותו"?. לעומת זאת, כשהרגש שאנו חשים מכביד, מפריע או מרע את חוויית הקיום, השאלות הללו בהחלט מתעוררות ונוצר הרצון להשיב עליהן בצורה בהירה וחד-משמעית.
במצב זה, נחוצה לנו מיומנות רגשית שתסייע לנו להרחיב את מנעד הרגשות ולהניע אותם אל עבר משהו נעים יותר המאפשר חיים הנחווים כטובים ואיכותיים יותר. הרחבת מגוון הרגשות - גם בהיבט של מודעות לתחושות העולות בעת שחווים אותם וגם בהיבט של השיום שלהם - הינו תהליך ארוך ומשמעותי של התבגרות והתפתחות רגשית.
כל אלו מסייעים באופן ישיר ומשמעותי בפיתוח חוסן נפשי ובכך תרומתו הטיפולית המרכזית של המד-קסאם בכל הנוגע להתערבות במצבי לחץ וחירום.
תגובת הילדים שנחשפו למד-קסאם במסגרת קבוצות פסיכודרמה בהנחייתי, הייתה חיובית ביותר. עבור הילדים, זהו חלק מהפתיחה הקבועה של המפגש הטיפולי וזהו למעשה, אמצעי בעבורם להעביר ולהבהיר רגשות ומחשבות שמעסיקים אותם ושאין להם מקום אחר ולגיטימי לביטוי או עיבוד.
לאחר ההסברים התיאורטיים, הגיע הזמן להפשיל שרוולים...
כיצד לבנות מד קסאם
את המד קסאם אני בונה באופן פיזי, בכל אחד מבתי הספר בהם אני מנחה קבוצת פסיכודרמה. הבנייה מתבצעת לעיתים על-ידי ולעיתים בעזרת המורה לאמנות של בית הספר.
כפי שניתן לראות בתמונות המצורפות, מדובר בהקמת דגם עשוי מחומר המכונה מפל, ועליו מצוירות שנות מ-0 ועד 10. לצד הציר מוצמד סרט ולקרו (זכר) ובכל פגישה, הילדים מצמידים את השם שלהם (שכתוב על צורה שנבחרה על-ידם) על-יד המספר שמייצג מבחינתם את עוצמת הרגש העיקרית שלהם באותו הרגע - "כאן ועכשיו".
מד-קסאם : דגם 1

מד-קסאם : דגם 2


בדגמים מסוימים הרגשות השונים היו כתובים על הקסאם עצמו ובחדרי שלוה אחרים הדגם היה צמוד לקיר והילדים "בחרו רגש" מתוך מאגר גדול של רגשות שהכנתי מראש, ואת הרגש הצמידו מסביב לקסאם.
מד-קסאם : דגם 3


כיום, המושג מד-קסאם הוא מושג מוכר מעבר לקבוצות הטיפוליות שלי בשדרות. השימוש בכלי טיפולי זה התרחב והוא נהיה שגור גם אצל אנשי מקצוע נוספים כגון מורים ויועצים טיפוליים, הנעזרים במד קסאם לביצוע הערכה אישית וקבוצתית של האקלים הרגשי בכיתה - גם אחרי השמעת כריזת החירום "צבע אדום" וגם אחרי היציאה מהמרחב המוגן, בעת ביצוע הפעלות מרגיעות ומפחיתות חרדה המתקיימות על-ידי צוותי החינוך וההוראה.
אני מבקשת לסיים את המאמר בנימה מעט אישית יותר ולומר כי ככל שאני מקווה ומאמינה שיש בעשייה הצנועה שלי משום תרומה להקלה בהתמודדות התלמידים, ההורים וצוותי ההוראה, עם מציאות חיים בלתי אפשרית. הרי שבה בעת, בנסיבות המאתגרות שתוארו כאן, גם אני מרגישה לפעמים, שהכאב, הפחד ותחושת חוסר האונים יוצאים מגבולות ה"מד-קאסם".